Itamar Caspi
@itamarcaspi
Senior economist #BankOfIsrael | Alumni @Kennedy_School | Adjunct lecturer @HebrewU | Co-org @vimacro_org | #YNWA | Opinions mine. rt/like/follow≠endorsement.
הפריקוול של סולו: מודל הארוד-דומאר
לרגל סיום השבוע הראשון של שנה"ל האקדמית הכנתי שרשור פדגוגי קצת ארוך (ביל אקמן ארוך) על צמיחה כלכלית, ובפרט על מודל הארוד-דומאר שקדם למודל הצמיחה של רוברט סולו (זוכה פרס נובל בכלכלה שהלך לעולמו לפני מספר ימים), ועל קריאה ביקורתית של הנחות במודל כלכלי.🧵
x.com/itamarcaspi/status/1742611564782395870?s=20
מלחמה וכלכלה
מלחמה והשפעותיה על הכלכלה. נושא מעניין. עידן מביא פה את ארה"ב במלחמת העולם השנייה כדוגמה, ואני רוצה לחזק ולהוסיף קצת נתונים וגרפים לשם המחשה. אז נכון, כמו שעידן התוצר האמריקאי התרחב והאבטלה ירדה "בזכות" המלחמה, אבל ישנן כמה דקויות ששווה לעמוד עליהן.🧵 twitter.com/Idaneretz/status/1730205430645727584
הכלכלה הפוליטית של דולריזציה
נקודה מעולם הכלכלה-הפוליטית בהקשר של הדולריזציה הצפויה (?) בארגנטינה: דולריזציה מלאה מביאה תועלת (הדברת האינפלציה) ועלות (אבדן עצמאות מוניטרית). להרחבה ראו שרשור מטה. ההתועלת שבהדברת האינפלציה מיידית כמעט. מהרגע שעוברים לדולרים, האינפלציה אמורה לצנוח.>> twitter.com/itamarcaspi/status/1691135523601924096
מנגד, העלות של אבדן עצמאות מוניטרית יש אי וודאות. קשה להעריך מה יהיה הנזק ומתי בדיוק הוא יתממש. יכול להיות שבשנה הבאה ויכול להיות שבעוד 10 שנים. בקיצור, התועלת מיידית, והנזק מגיע בהמשך. כשזה המצב, אפשר להבין למה מדובר בצעד מאוד פופולרי מבחינה פוליטית.>>
התרגיל של הבנק האנגלי במלחמת העולם הראשונה
כמובטח ובהמשך לפרק המעולה בו @amsterdamski2 מסביר על מימון ממשלה בזמן מלחמה ומראיין את @DuduLagziel בנושא, הנה 🧵היסטוריה מוניטרית-פיסקלית בנושא אתגרי המימון של בריטניה בימי מלחמת העולם הראשונה ותרומתם להפיכתו של ה-Bank of England מבנק בבעלות פרטית לבנק מרכזי בבעלות ציבורית.
twitter.com/amsterdamski2/status/1724666727387091091?s=20
קצת רקע - בשנת 1914, נדרשה ממשלת בריטניה לגייס סכום עצום במונחים של אז, 350 מיליון ליש"ט, סדר גודל של התוצר *השנתי* של בריטניה באותן השנים. מטרת הגיוס הייתה כמובן מימון דחוף של הוצאות הקשורות להשתתפות של הבריטים במלחמת העולם הראשונה.
הפד חוזר לנקוט במשנה זהירות
🧵בקטנה על נאום פאוול מאתמול (לינק בסוף):
מנטרה ידועה בכלכלה מוניטרית אומרת שהבנק המרכזי צריך "להתבונן מבעד" לזעזועים היצע, כלומר להתעלם מהם. מדוע? זעזועי היצע מזיזים את האינפלציה והתוצר לכיוונים הפוכים - מעלים את האינפלציה ומורידים את התוצר.
הריבית מנגד פועלת על האינפלציה והתוצר באותו הכיוון - כשהיא עולה, התוצר יורד והאינפלציה גם, ולהיפך. זה אומר שכשמגיע זעזוע היצע, על המדיניות לבחור בין ייצוב המחירים וייצוב התוצר.
על ילודה ויוקר המחייה
דודו שבר את הפיד עם השרשור הזה ולכן אני מרגיש מספיק בנוח לנטפק את הטיעון המרכזי שעולה בו: ילודה -> יוקר מחייה. לדעתי, מושג "יוקר המחייה" (שלא מוגדר בד"כ היטב) בשרשור של דודו מתערבב עם "רמת החיים" ושהפוקוס צריך להיות על פריון העבודה ולא על הילודה.🧵
twitter.com/DuduLagziel/status/1697252439483895972?s=20
(מדגיש: הדעות שמופיעות בשרשור להלן הן שלי בלבד ולא מייצגות אף אחד חוץ ממני כמובן)
Interest Rates and Inflation Trilogy
The final piece in @JohnHCochrane's "Interest Rates and Inflation" trilogy has finally dropped. Here is a short thread with my summary of the many insights that pop up in it. Do read the whole thing!🧵
twitter.com/JohnHCochrane/status/1696364112723562511?s=20
The conventional wisdom states that raising interest rates reduces inflation over time (Friedman's "long and variable lags.") However, Cochrane's blog posts (chapters?) question whether data, empirics, or theory substantiate this standard narrative.
אבטלה ואינפלציה: הדיבייט
האם עליית שיעור האבטלה היא חלק מהמנגנון הסיבתי של תהליך הורדת האינפלציה?
הנושא הלכאורה טריוויאלי הזה העסיק בימים האחרונים שני כלכלני מאקרו בכירים מאוד: @R2Rsquared ו-@ojblanchard1 .
להלן השתלשלות הדיבייט בין השניים למי שמעוניין + מסקנה בהמשך🧵
הכל התחיל בראיון (מומלץ מאוד!) של רייס לפודקאסט @Macro_Musings בו טען שאבטלה גבוהה היא *תוצר לוואי* לא הכרחי של מדיניות מוניטרית מהדקת. האינפלציה יכולה לרדת גם בלי שהאבטלה תעלה:
twitter.com/Macro_Musings/status/1689657354307129344