מאמר מקיף ומעניין התפרסם בגיליון החדש (דצמבר 2023) של כתב העת הכי נחשב בכלכלה (AER):
"Populist Leaders and the Economy"
המאמר מתעד תקופות היסטוריות של שלטון פופוליסטי (מימין ומשמאל) בשנים 1900-2020 במדינות מפותחות ומתפתחות ובוחן את ההשפעה הכלכלית ארוכת הטווח של פופוליזם.>>
לפני שאתאר מספר תוצאות מעניינות מתוך המאמר, חשוב להבין ראשית מהי ההגדרה האקדמית המקובלת כיום של "פופוליזם" בה משתמשים כותבי המאמר:
כעת נעבור לסיכום מהיר של מספר תוצאות מעניינות מהמאמר:
1. הפופוליזם הגלובלי הגיע לשיא ב-2018 לאחר מגמת עלייה של 30 שנים, כאשר יותר מ-25% מאומות העולם באותה השנה נשלטו על ידי משטרים פופוליטסיים.
2. פופוליזם מתאפיין במתאם סדרתי, כלומר למדינות בעלות היסטוריה של פופוליזם יש סיכוי גבוה יותר לחזור למשטרים פופוליסטיים בהמשך (ישראל גם נכללת במדגם שלהם למי שסקרן).
3. משטרים פופוליסטיים מתאפיינים בשרידות גבוהה יותר ממשטרים רגילים - שלטון פופוליסטי שורד בממוצע 8 שנים לעומת 4 שנים עבור משטר רגיל.
4. משטרים פופוליסטיים לא יורדים מהבמה בד"כ ללא דרמות: סקנדלים, הדחות, משברים חוקתיים, מרד, תאונות מסתוריות וכו'.
5. אין הבדלים משמעותיים במאפיינים הנ"ל בין משטרים פופוליסטיים משמאל ומימין.
6. רמת התוצר לאחר 15 שנים לאחר הופעתו של משטר פופוליסטי נמוכה ב-10% בהשוואה למציאות חלופית ללא פופוליזם. פופוליזם משמאל מייצר פגיעה גדולה יותר מאשר פופוליזם מימין.
7. למרות הבטחות הבחירות האופייניות, משטרים פופוליסטיים לא מקטינים לרוב את אי השוויון בצורה בולטת (אם בכלל) או מגדילים משמעותית את חלק העבודה בתוצר.
8. משטרים פופוליסטיים נוטים להגדיל את יחס החוב-תוצר ב-10 נקודות אחוז לאחר 15 שנים, ואת האינפלציה (אם כי האומדן שם מזגזג ולא הכי מדוייק).
9. משטרים פופוליסטיים נוטים להקטין את החשיפה של המשק לחו"ל (בין היתר מתוך שיקולי העדפת תוצרת מקומית על פני סחר עם העולם) - פחות סחר (ירידה של 5 אחוזי תוצר), מכסים גבוהים יותר, ופחות ליברליזציה פיננסית.
10. משטרים פופוליסטיים פוגעים באיכות המוסדות מיידית לאחר תפיסת השלטון ולמשך יותר מעשור לאחר מכן - פחות מגבלות משפטיות, בחירות חופשיות ותקשורת חופשית. היחידות באיורים הם של מדדי איכות מוסדות. ירידה של 5-15 נקודות במדדים היא בקירוב מעבר מאיכות מוסדות של נורבגיה לזו של קולומביה.
אף על פי כן, לרוב, במשטרים פופוליסטיים בחירות ממשיכות להתקיים ולכן מפרידים המחברים של המאמר בין פופוליזם לסמכותנות וטוענים שלא מדובר בתופעות דומות.
כתבתי מספר תובנות מהמאמר, אבל יש מצב שכיסיתי את כולן...
אם נשאר לכם עוד כח, הנה לינק למאמר:
aeaweb.org/articles?id=10.1257/aer.20202045&from=f