האם עליית שיעור האבטלה היא חלק מהמנגנון הסיבתי של תהליך הורדת האינפלציה?
הנושא הלכאורה טריוויאלי הזה העסיק בימים האחרונים שני כלכלני מאקרו בכירים מאוד: @R2Rsquared ו-@ojblanchard1 .
להלן השתלשלות הדיבייט בין השניים למי שמעוניין + מסקנה בהמשך🧵
הכל התחיל בראיון (מומלץ מאוד!) של רייס לפודקאסט @Macro_Musings בו טען שאבטלה גבוהה היא *תוצר לוואי* לא הכרחי של מדיניות מוניטרית מהדקת. האינפלציה יכולה לרדת גם בלי שהאבטלה תעלה:
twitter.com/Macro_Musings/status/1689657354307129344
זה המשיך בתהייה הבאה של בלנשרד לרייס: האם לזה באמת הוא התכוון? תופעת לוואי? לא חלק מהמנגנון הסיבתי?
twitter.com/ojblanchard1/status/1690028975169376256?s=20
משם הגיע שרשור תגובה של רייס בו הוא מסביר בפירוט את הקביעה שלו - מדיניות מוניטרית מביאה לעלייה בביוקש לנכסים נומינליים על חשבון ירידה בביקוש לנכסים ריאליים וזה מוריד את האינפלציה, אבל זה לא חייב לבוא לידי ביטוי באבטלה גבוהה.
twitter.com/R2Rsquared/status/1690759043982192641?s=20
בלנשארד הגיב לרייס בשרשור הבא בו כתב שאבטלה לדעתו היא כן מנגנון סיבתי, ושההבדל ביניהם נובע מכך שרייס מנתח אינפלציה בגישת "asset pricing" ואילו הוא מסתכל על האינפלציה בגישה יותר מיקרו כלכלית, ובפרט כתוצאה של מיליוני אינטרקציות בין צרכנים עובדים ופירמות:
twitter.com/ojblanchard1/status/1691371904764989440
לא יודע מה מכל זה הצלחתם להבין. זה מורכב ודורש עיכול. מה שכן ניתן להבין מהנ"ל, בוודאות די גבוהה, זה שמאקרו כלכלה אינו תחום מונוליטי שדוגל בגישה אחת ויחידה "נכונה" לניתוח המציאות הכלכלית, והאינפלציה בפרט, ושכל מי שלא מתיישר לפי הדרישות מקבל נזיפה.
אף על פי כן, הפתיחות הזו לא אומרת שכל מטאטא יורה. תנאי הכניסה לדיון מסוג זה די ברור - הנחות מפורשות ודרך ברורה מהן אל המסקנות. עדויות אמפיריות תומכות גם עוזרות. אם התנאי הזה לא מתקיים, אין שום בסיס לדיון.
לסיום, כמה נפלא שיש לנו את טוויטר (או X) שמאפשר לנו להיות בזמן אמת זבוב על הקיר בדיונים מהותיים בין כלכלנים רמי דרג שעד לפני מספר שנים היו חשופים למתי מעט!
דיבייט המאקרו הגדול ממשיך בסופ"ש. הנה בלנשארד עם תיאור מפורט של המנגנון המאקרו כלכלי המועדף עליו:
twitter.com/ojblanchard1/status/1692882786099605766?s=20
ורייס עם שרשור מעולה בתגובה שאפשר לסכם במילים הבאות: מדיניות מוניטרית פועלת דרך מספר ערוצים (ריבית, שכר, שער חליפין ועוד) והדבר שמאחד ביניהם הוא הציפיות.
twitter.com/R2Rsquared/status/1692913287921291631?s=20