מלחמה והשפעותיה על הכלכלה. נושא מעניין. עידן מביא פה את ארה"ב במלחמת העולם השנייה כדוגמה, ואני רוצה לחזק ולהוסיף קצת נתונים וגרפים לשם המחשה. אז נכון, כמו שעידן התוצר האמריקאי התרחב והאבטלה ירדה "בזכות" המלחמה, אבל ישנן כמה דקויות ששווה לעמוד עליהן.🧵 twitter.com/Idaneretz/status/1730205430645727584
ראשית, חלק גדול מהעלייה בתוצר נבע מהוצאות הממשלה על רקע המלחמה. בפרט, חלק הממשלה בתוצר (G/Y) עלה מרמה של 15% ערב המלחמה, לשיא של 53% (!) ב-1943.
מאיפה הגיע הכסף? ניחשתם נכון - חוב. יחס החוב-תוצר האמריקאי שכבר עמד על רמה יחסית גבוהה של למעלה מ-53 תוצר ב-1939 לאחר שנות השפל הגדול, זינק לרמה של 110 אחוזי תוצר בשיא, כשהגירעון באחוזי תוצר עבר בשיא את ה-20%.
(הערה: המשק האמריקאי נכנס למלחמת העולם השנייה מספר שנים לאחר השפל הגדול. שיעור האבטלה היה אמנם במגמת ירידה, אך נותר גבוה מאוד - כ-11% ערב המלחמה. כשהמשק תקוע באבטלה גבוהה כרונית, חפירת בורות וכיסויים או יציאה למלחמה עשויים דווקא לעזור, ראו קיינס.)
העלייה ב-G באה בעיקר על חשבון הצריכה הפרטית. במונחי אחוזי תוצר (C/Y) הצריכה הפרטית ירדה מרמה של כ-70% לרמה של 50% בשפל של 1944. הירידה הזו היא תמונת ראי של חיסכון גדול יותר על רקע פטריוטיות (השקעה באג"ח מלחמה) ואולי גם ציפיה לעליית מיסים עתידית למימון החוב הממשלתי, שאכן התממשו.
שיעור המס באחוזי תוצר שעמד על 1% ב-1939, קפץ לכ-8% ב-1944. אף על פי כן, העלייה בהכנסות הממשלה ממסים לא הספיקו לכסות את העלייה בהוצאות (כאמור, גרעון של מעל 20 אחוזי תוצר בשיא), ולכן החוב באחוזי תוצר המשיך לעלות.
במקביל לירידה בשיעור הצריכה מהתוצר, נרשמה גם "דחיקת השקעות" - ההשקעה במשק באחוזי תוצר (I/Y) ירדה בכ-4 נקודות אחוז במהלך המלחמה.
(הערה: ארה"ב היא כמובן משק פתוח שמייצא ומייבא, אבל הנפח של אלו יחסית קטן, וודאי אז, כך שניתן להתעלם מהם לצורך הניתוח ולהניח בקירוב ש- Y=C+G+I)
מכל הנ"ל אפשר להבין למה הגידול בתוצר בזמן מלחמה הוא לא בוננזה - אמנם התוצר עשוי לגדול ולהוציא משק מהבוץ, אבל הוא מלווה בחוב תופח לצד הרכב שימושים לא אופטימלי בעליל - המון הוצאה ציבורית על חשבון צריכה פרטית והשקעה במשק. כשצורכים פחות ומשקיעים פחות במשק, קשה לומר שמצבנו השתפר.
ועדיין יש לומר את המובן מאליו - העלות הנ"ל בכל זאת שווה בברור בהינתן האלטרנטיבה של לא להילחם בנאצים ולשאת בתוצאות. מטרת ההוצאה הציבורית העצומה היא לנטרל את האיום הבטחוני (בדומה אגב למלחמה בקורונה שהיוותה איום בריאותי). אם וכאשר מנצחים, אפשר להנות מדיבידנד השלום שמגיע לאחר מכן.
זה המקום להדגיש שארה"ב מיוחדת - היא אמנם השתתפה במלחמת העולם השנייה, ולקחה חלק משמעותי ביותר, אבל המלחמה לא התנהלה על אדמתה. וזה משמעותי כיוון שהיא לא חוותה את כל ההרס העצום שחוו מדינות אירופה (הרג אזרחים, השמדת תשתיות ומבנים וכו').
לשם המחשה, הנה גרף מתוך הספר של בלנשארד שמציג את התפתחות (לוג) התוצר הריאלי של גרמניה. שימו לב לצניחה בעקבות המלחמה. ירידה של כמעט 50%.
סוף.
המקור למרבית האיורים הוא FRED כמובן, והאיורים על החוב והגירעון האמריקאים לקוחים מהמאמר המרתק של הול וסרג'נט:
pnas.org/doi/10.1073/pnas.2200349119